גל טוויטומוצאים את עצמכם נמנעים מקרבה רגשית? מתקשים לבטוח באנשים? מרגישים שאתם צריכים להוכיח את עצמכם כל הזמן? הרבה אנשים מתמודדים עם השפעות של חוסר נוכחות אבהית בילדות ואפילו לא מבינים שזה הקשר.
אבא פיזית נוכח, רגשית נעדר
חוסר נוכחות אבהית זה לא רק אבא שעזב או נפטר. לפעמים, האבא הכי נעדר הוא זה שגר באותו הבית. הוא מגיע מהעבודה, אוכל ארוחת ערב, יושב מול הטלוויזיה אבל רגשית הוא לא שם. לא שואל איך היה לכם, לא מעניין אותו מה אתם מרגישים, לא זמין לשיחה אמיתית.
אני פוגש הרבה מטופלים שאומרים אבל אבא שלי תמיד היה בבית. כן, אבל נוכחות פיזית זה לא נוכחות רגשית. ילד צריך אבא שמקשיב, שרואה אותו, שמעניק תשומת לב. לא רק מישהו שמממן את הבית.
חמישה סימנים שחוסר נוכחות אבהית משפיע עליכם
קושי בקרבה רגשית. אתם מתקשים להיפתח לאנשים. יש חומה בינכם לבין האחרים. בזוגיות, אתם נסוגים ברגע שהדברים הופכים רציניים מדי. למה? כי למדתם בילדות שלהיפתח רגשית זה לא בטוח.
צורך מוגזם באישור חיצוני. אתם תמיד מחפשים את האישור של אחרים. בעבודה, בזוגיות, בחברויות. תמיד מרגישים שאתם צריכים להוכיח שאתם מספיק טובים. זה בגלל שלא קיבלתם את האישור הזה מהאבא, אז אתם מחפשים אותו בכל מקום אחר.
בעיות אמון במערכות יחסים. קשה לכם לסמוך על אנשים. אתם תמיד חוששים שיעזבו אתכם, יאכזבו אתכם. במערכות יחסים רומנטיות, אתם או נצמדים יותר מדי או מתרחקים לגמרי. אין דרך ביניים.
קושי עם סמכות ודמויות אב. אתם או מתנגדים לכל סמכות בוס, מורה, מנהל או להיפך, תלויים בה יותר מדי. זה בגלל שהיחסים עם דמות האב הראשונה שלכם היו מסובכים.
תחושת ריקנות פנימית. משהו חסר. אתם לא יודעים מה, אבל יש חלל פנימי שלא מתמלא. לא משנה כמה הצלחות יש לכם, תמיד מרגישים שחסר משהו.
למה זה קורה? מה דמות האב נותנת לילד
דמות האב לא רק עוד הורה. האבא מייצג דברים ספציפיים בעיני הילד. הוא נותן ביטחון והגנה, מודל לזהות, גבולות ומשמעת, תחושת ערך עצמי.
כשהאבא לא נוכח רגשית, הילד לא מקבל את הדברים האלה. והוא גדל עם חורים במקומות הרגישים ביותר.
אבא היה עסוק, עייף, לא דיבר על רגשות
הרבה פעמים אני שומע אבל אבא שלי גדל בדור אחר. הם לא דיברו על רגשות. הוא עבד קשה לפרנס אותנו.
זה נכון. אבא שלכם כנראה עשה כמיטב יכולתו. אבל זה לא אומר שלא היו השלכות. אפשר להבין למה הוא התנהג ככה, ובאותו הזמן להכיר בכאב שזה גרם לכם.
הבנה לא אומרת הצדקה. היא אומרת שאתם יכולים לראות את התמונה המלאה וגם לטפל בפצעים.
מה עושים עם זה עכשיו
הכרה בבעיה. הצעד הראשון הוא להבין שיש קשר בין הילדות לקשיים שלכם היום. זו מציאות פסיכולוגית, לא חולשה.
עבודה על דפוסי יחסים. חוסר נוכחות אבהית משפיע בעיקר על היכולת שלנו ליצור קשרים בריאים. הדפוסים שנוצרו בילדות חוזרים על עצמם בזוגיות, בחברויות ובמקום העבודה.
תהליך טיפולי. לא אפשר לפתור את זה בשיחת מוטיבציה או ספר עזרה עצמית. צריך תהליך טיפולי אמיתי שעוזר. להבין את הדפוסים ולשנות אותם. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לכם לעבד את הכאב ולבנות מחדש את מה שנשבר.
בניית זהות עצמאית. חלק מהריפוי הוא ללמוד מי אתם בלי הקשר לאבא. מה אתם רוצים? מה חשוב לכם? מי אתם באמת?
למידת קרבה בריאה. אחד האתגרים הגדולים הוא ללמוד להיפתח שוב. ללמוד לסמוך על אנשים מחדש — בצעדים קטנים ובקצב שלכם. לא להיצמד בפחד ולא לברוח מפני קרבה.
האם צריך לעמת את האבא
זו שאלה שהרבה מטופלים שואלים. לפעמים, שיחה כנה עם האבא יכולה להיות מרפאת. אבל לפעמים היא רק תגרום ליותר כאב. תלוי ביכולת של האבא להקשיב, להכיר באחריות, ולהשתנות.
הדבר החשוב לזכור הריפוי שלכם לא תלוי באבא שלכם. הוא לא צריך לבקש סליחה כדי שתרגישו טוב. הריפוי הוא תהליך שלכם. חוסר נוכחות אבהית זה לא משפט עולם. זה לא אומר שאתם שבורים או שאין תקווה. זה אומר שיש משהו שצריך לטפל בו. הרבה אנשים חיים עם הכאב הזה שנים, בלי להבין מאיפה הוא בא. אבל ברגע שמזהים את השורש, אפשר להתחיל לרפא.
על הכותב: ריקרדו גרד, פסיכולוג קליני מומחה המתמחה בטיפול בטראומות ילדות ומשברי חיים. הקליניקה באשדוד.
