יהודה רזהליך גירושים עם ילדים היה מאז ומתמיד מורכב, אך העידן הדיגיטלי הוסיף לו שכבה חדשה של מורכבות וסכנות. הרשתות החברתיות, קבוצות הווטסאפ והגישה הקלה למידע, הפכו לזירה נוספת, ולעיתים ארסית במיוחד, למאבקי גירושין. כל פוסט יכול להפוך לראיה, כל התכתבות אישית עלולה לדלוף, והילדים חשופים לתכנים ועימותים שהוריהם לא היו חולמים לחשוף אותם אליהם בעבר. במציאות החדשה הזו, תפקידו של עו"ד גירושין אינו מתמצה רק באולם בית המשפט. עליו להיות גם יועץ אסטרטגי לענייני התנהלות דיגיטלית, ולסייע ללקוחותיו לנווט בשדה המוקשים הזה, הן כדי להגן על ענייניהם בסוגיית חלוקת רכוש בגירושין, והן, וזה חשוב לאין שיעור, כדי להגן על ילדיהם.
הרשת כזירת איסוף ראיות: כל ציוץ נרשם
בעבר, כדי להוכיח שבן הזוג מבזבז כספים משותפים או מנהל אורח חיים פזרני, היה צורך בעבודת בילוש מורכבת. היום, לעיתים מספיק לעיין בפרופיל האינסטגרם שלו. תמונות מחופשות יוקרתיות, תיעוד של רכישת מוצרי מותרות או בילויים ראוותניים, כל אלה יכולים להפוך לנספח בכתב תביעה ולהשפיע על החלטות בית המשפט בנוגע לחלוקת רכוש בגירושין או לדמי מזונות. באופן דומה, פוסטים המתארים קשיים כלכליים יכולים לשמש את הצד השני כדי לטעון לחוסר יכולת או פוטנציאל השתכרות נמוך. עו"ד גירושין מודרני ינחה את לקוחו לנקוט משנה זהירות. לעיתים, ההמלצה הטובה ביותר היא לקחת פסק זמן מהרשתות החברתיות או להפוך את הפרופיל לפרטי לחלוטין למשך תקופת ההליך, כדי למנוע אספקת "תחמושת" מיותרת לצד השני.
"שיימינג" והכפשות: מלחמה פסיכולוגית פוגענית
הפיתוי להשתמש בפייסבוק או בווטסאפ כדי "לפרוק קיטור", להכפיש את בן הזוג ולגייס תמיכה ציבורית, הוא גדול מאוד. זוהי טעות הרסנית. מעבר לעובדה שפרסומים כאלה מהווים הוצאת דיבה ועלולים לגרור תביעת לשון הרע, הנזק הגדול ביותר נגרם לילדים. ילדים ובני נוער היום מחוברים לרשת. הם, וחבריהם, נחשפים לפוסטים המשמיצים את ההורה השני שלהם, ונגרם להם נזק נפשי עצום של בלבול, בושה וקרע בנאמנויות. בתי המשפט רואים בחומרה רבה התנהלות כזו, והיא עלולה לפגוע קשות בעמדתו של ההורה המכפיש במאבק על משמורת. תפקידו של עורך הדין הוא להבהיר ללקוח את קו הגבול הברור בין שיתוף חברים קרובים בתחושותיו לבין הפיכת הסכסוך להצגה פומבית.
המסר הכפול: שמירה על הפרטיות והגנה על הילדים
בעידן שבו מאגרי תמונות ומידע אישי מאוחסנים בענן משותף, סוגיות של פרטיות מקבלות משנה תוקף. למי שייכות התמונות? למי יש זכות גישה לחשבונות המשותפים? כיצד מבטיחים שמידע רפואי או פיננסי רגיש של צד אחד לא ישמש כנשק בידי הצד האחר? התנהלות נכונה מחייבת "ניקיון דיגיטלי" מסודר: החלפת סיסמאות, הפרדת חשבונות והגדרה ברורה של כללי השימוש במכשירים הדיגיטליים של הילדים. בסופו של יום, האחריות של הורים בגירושים עם ילדים היא כפולה: עליהם לנהל את המאבק המשפטי שלהם באופן שיבטיח את עתידם הכלכלי, אך עליהם לעשות זאת תוך הקפדה על בניית "חומת אש" דיגיטלית סביב ילדיהם, כדי להבטיח שעולמם הרגשי לא יישרף בלהט המאבק.
