"לידת פג זה לא משהו שמתכוננים אליו"

"לידת פג זה לא משהו שמתכננים או שאפשר להתכונן אליו. היא יכולה לקרות לאחר הריון רגיל לחלוטין והיא יכולה לקרות אחרי הריון קשה ומסובך. כך או כך תינוק שנולד טרם זמנו עוד לא מוכן להתמודד עם העולם החיצון ויש צורך להשגיח עליו, לטפל בו ולדאוג לו כאילו הוא עדיין בבטן". עידית אלה־ערגס עם רשימת עצות, שהיא מתפללת שאף פעם לא יהיו שימושיות.

כשנולד לך פג את מוצפת ברגשות, הרבה יותר מלידה של ילד שנולד בזמן, מצד אחד את עצובה, פוחדת, דואגת, לפעמים אפילו חסרת תקווה. מצד שני את מגלה כמה את לביאה, חזקה, לוחמת וכמה אהבה יש בך.

כמה תובנות של להיות אמא לפג (יש הרבה שעות בפגיה בין שאיבה לזמן נשיאת קנגורו לחשוב על התובנות האלה ולכתוב אותן…)

1. להודות! כל הזמן להיות בהודיה.. על כל שבוע/יום/דקה! להודות על הכל.. על כל מה שיש וגם מה שלא. להוקיר ליקום תודה ענקית כי תמיד יכול להיות יותר גרוע. כלום לא מובן מאליו.
2. לחייך! בכל רגע נתון. לבכות קצת ואז לחייך. להתלונן קצת ואז לחייך. להתמרמר ולהתייאש ואז להרים את הראש ולחייך. זה מרפא את הגוף והנפש. בדוק.
3. לבחור! לבחור את הכאן ועכשיו. לבחור איך אני אתנהל, איך אני מרגישה, איך יראו חיי ומי אני בכל זה. לבחור להאמין, לבחור לשמוח ולהתמודד.
4. לבקש עזרה! לבקש מפורשות. לא כי צריך, כי חייב. לא להגיע למצב של לקרוס.. לזהות ולאותת.. מקסימום יגידו לא.
5. להאמין כל הזמן! להאמין בטוב. להאמין בניסים. להאמין מכל הלב.
6. לזכור שאין נכון או לא נכון! מה שאת מרגישה זה הכי נכון לך. מותר לך להרגיש הכל. מותר גם לבכות וגם להרגיש תחושות אשמה. זה בסדר ומקובל. תהיי מודעת ותציפי את זה. אין לך יכולת לשלוט בהכל ובטח שלא לתקן את העולם אבל כן לנסות לאזן את מה שאת מרגישה ולא להחמיר עם עצמך.
7. להתאזר בסבלנות, סבלנות, סבלנות! זמן באמת כל כך יקר והוא עושה את שלו – הוא מרפא, הוא מקל, הוא מעצים.. לטוב ולרע.. הזמן הוא תרופה. חשוב לקחת את היום ולנצל אותו.. מבלי לחשוב רחוק. מידי יום ביומו. צעד צעד. כל יום לקום בבוקר ולהחליט שאני מנצחת את היום הזה.

   

8. לא לצפות ולא להתאכזב! לקבל הכל באהבה גם כשזה לא מה שדמיינו. מישהו למעלה החליט שזה הכי טוב שיש עבורנו. אין מושלם וטוב שכך. יש להיות שלמים וזו המהות. מוטב לא לתכנן תוכניות בטח שלא מרחיקות לכת – תמיד אבל תמיד יקרו הפתעות.. מישהו צוחק עלינו מאי שם ?
9. לבקש! לבקש חיבוק, מילים מחזקות, אהבה – לא בושה. ההפך. מה ומי שמרים אותנו הרי זה מבורך. לדבר את המחשבות ואת הרגש. להיות ברורים בלי להתנצל. דמעות הן לא סימן לחולשה.. הן התמודדות!
10. לשאול את כל השאלות, כל מה שמטריד אותך – מבלי להתבייש ולחשוש מהתשובות. שהכל יהיה ברור לך גם אם קצת תחפרי. יחד עם זאת, תסמכי על הצוות הרפואי והאמיני בו ובנוסף הקשיבי לאינטואיציות שלך.

והכי חשוב אל תשכחי את עצמך. אם את תקרסי מי יתפקד? בשביל מי את נלחמת אם התינוק ישרוד ואת בקושי תתפקדי? את לא נלחמת רק בשבילו אלא בשביל שניכם. תגידי לעצמך כל יום-

אני מסוגלת להכל! ברגעים הכי קשים מגלים כוחות שלא ידענו שקיימים בנו. ברגע שחושבים שנגמרו כל מאגרי הכוחות, מופתעים לגלות בנו עוד ועוד וזה רק מתעצם.

אני חזקה! פיזית ונפשית. לא כי נולדתי כזו.. כי הפכתי לכזו. המציאות שנוצרה מחייבת. להזכיר את זה לעצמי כל הזמן.. זה לא בושה.. אני חזקה!! שאפו!

לעידית אלה־ערגס ילדה בת 8. היא שכלה את בנה שנולד פג בהיותו בן 8 ימים מזיהום בפגיה. בתה שקד-הודיה שנולדה שלושה חודשים לפני הזמן חגגה לפני כמה ימים שנה. עידית ובעלה חיים מעוניינים להרחיב את המשפחה ולשם כך נעזרים בקמפיין גיוס מימון המונים: https://giveback.co.il/project/61807