אליענה וולמןסקר שערך ארגון "1 מ-10" לכבוד יום השמיעה הבינלאומי שמצוין היום (ד'), חושף לראשונה את מגמת הבושה והדיכאון בקרב לקויי השמיעה בישראל: לקויי השמיעה בישראל סובלים מתחושת דיכאון פי 3.5 מהאוכלוסייה הכללית • "התמונה המצערת מדגישה את האפליה החברתית, תחושת הבושה, הדיכאון והבדידות שחווים לקויי השמיעה" נמסר מטעם ארגון "1 מ-10".
לכבוד יום השמיעה הבינלאומי שחל היום (ד') ערך ארגון "1 מ-10" הפועל להעלאת המודעות ללקויי שמיעה בישראל, מחקר מקיף בקרב אנשים לקויי שמיעה בשילוב עם נתוני הלמ"ס לשנת 2020, אשר הניבו נתונים מדאיגים – אחד מכל עשרה אנשים בישראל סובל מליקוי שמיעה כאשר הבעיה העיקרית בקרב אוכלוסייה זו היא חוסר הרצון לטפול בבעיה בעקבות הבושה והחשש מתגובת הסביבה
22% מלקויי השמיעה סובלים מדיכאון לעיתים תכופות לעומת 6% מכלל האוכלוסייה: במדינת ישראל יותר מ-150,000 איש סובלים מבעיות שמיעה קשות אשר פוגעות בשגרת היום-יום שלהם ,1 מכל 3 מבוגרים מעל גיל 60 סובל מירידת בשמיעה שפוגעת בתפקודו. עם זאת, אחוז קטן מאוד מהישראלים בוחרים לרכוש מכשיר שמיעה ולטפל בבעיה, לטענתם בעקבות החשש מתגובת הסביבה לשימוש במכשיר. הבחירה שלא להשתמש במכשיר, אשר מובילה לקשיים חברתיים וירידה בתפקוד היומיומי, מגבירה את הסיכוי לדיכאון בקרב לקויי השמיעה. מספר האחוזים של לקויי השמיעה אשר סובלים מדיכאון לעיתים תכופות גדול כמעט פי-4 מאלו המשתייכים לאוכלוסייה הכללית, אחוז שעלה בשנה האחרונה לאור התפרצות נגיף הקורונה. בנוסף לכך, 14% מאוכלוסיית לקויי השמיעה מדווחים כי חשים בדידות לעיתים קרובות יותר, לעומת 10% מהאוכלוסייה הכללית ו-63% מלקויי השמיעה העידו כי אינם סומכים על אנשים ואף צריך להיזהר מהם.
39% חשפו כי חשו אפליה בשנה האחרונה בעקבות מוגבלותם: הגיל הממוצע לירידה בשמיעה בשנת 2020 עמד על 54 ו30% מבני גיל 64 ומעלה הודו כי יש בידם מכשיר שמיעה אך הם בוחרים שלא להשתמש בו. תחושת הבושה שחשים לקויי השמיעה נובעת באופן ישיר מתגובות הסביבה, כאשר 39% מהם חשפו שחשו אפליה בשנה האחרונה בשל מוגבלותם ו12% מאנשים בין הגילאים 25-65 הסובלים מבעיות שמיעה מועסקים פחות ביחס לשאר האוכלוסייה. על אף ששוק מכשירי השמיעה התפתח והתקדם בשנים האחרונות ואינו תואם את הסטיגמה הישנה של מכשירי שמיעה אשר מצטיירים כגדולים ומגושמים המחוברים לאוזן ללא כל פרופורציה אנו מגלים נתונים מדאיגים נוספים, 67% מלקויי השמיעה מעידים שבתחילת הטיפול בשיקום השמיעה כי כלל לא ידעו על הפתרונות המתקדמים שקיימים בשוק. לנתון זה יש קשר ישיר לעובדה שלישראלי הממוצע לוקח 3 שנים לקבל את ההחלטה על תחילת הטיפול במכשיר השמיעה.
41% דחו את קניית מכשיר השמיעה בעקבות הבושה: עוד עולה מן המחקר כי ההחלטה לשימוש במכשיר איננה באה בקלות ללקויי השמיעה, 53% מעידים כי משפחתם היא זו שדחפה אותם לברר על שימוש במכשיר שמיעה ו-41% הודו שהחלטתם נדחתה לאור תחושת הבושה שחווים מהסביבה ומסטיגמות מיושנות על המכשיר.
"נוצר מצב שבו החשש מתגובות הסביבה מייצר מעגל אימים של בושה ודיכאון שמוביל להחמרת מצבם הנפשי והרפואי של לקויי שמיעה שאין לו שום סיבה הגיונית", אומר יהונתן רוט, יועץ לתחום השמיעה בארגון "1 מ-10", "אנשים רבים מזלזלים בבעיות השמיעה שלהם ולא טורחים לטפל בהן וזו בעיה לכשעצמה, אך הנתונים שנחשפו מעלים תמונה קשה על מצבם הנפשי של אלו שלא מטפלים מתוך חשש ובושה מדובר באנשים שיכולים בקלות רבה להתגבר על המגבלה ולחיות חיים רגילים. חשוב להבין, ככל שאדם לא מטפל בעצמו הבעיה תלך ותחמיר ותעמיד קשיים נוספים בפני אותו לקוי שמיעה. היום יותר מתמיד יש פתרונות ודרכים מגוונות לסייע ללקויי השמיעה ולתת לאנשים את המענה לו הם כה זקוקים. בכך, יצליחו להימנע מתחושות הבדידות, הדיכאון והבושה שמלווה אותם בכל יום."
ארגון "1 מ-10" שם לעצמו למטרה לקדם את נגישות ואיכות חייהם של לקויי השמיעה. הארגון פועל להסרת מחסום הבושה, ומעודד את כבדי השמיעה ומשפחותיהם להתמודד עם המגבלה והקושי בצורה הטובה והמתאימה ביותר עבור כל אחד.
