איתי ספיררשות המסים פרסמה מחקר מקיף הבוחן את הכנסות תושבי ישראל ותשלומי המסים בשנים 2014–2022, בהתבסס על כלל דיווחי המעסיקים, הדו"חות השנתיים של עצמאים ובעלי הכנסות גבוהות, ונתוני הכנסות הון. הדוח מציג תמונת מצב רחבה על מבנה אי־השוויון בישראל ועל חלקם היחסי של העשירונים השונים בהכנסות ובתשלומי המסים.
הכנסה ממוצעת של 68 אלף שקלים בחודש
לפי הדוח, ההכנסה הממוצעת ליחיד בעשירון העליון בשנת 2022 עמדה על כ־68 אלף שקלים בחודש. מתוך סכום זה, כ־24 אלף שקלים מיוחסים להכנסות מהון – מניות, רווחי הון, דיבידנדים, ריבית והשכרות.
נתון זה שונה משמעותית מהנתונים המקבילים של הלמ"ס, שמציגים הכנסות מהון בהיקף נמוך בהרבה – כ־5.2 אלף שקלים למשק בית בעשירון העליון. רשות המסים מייחסת את הפער להבדלים בשיטות המדידה: בעוד הלמ"ס מסתמך על סקרי דיווח עצמי, המחקר הנוכחי מבוסס על נתוני אמת משירותי המס.
לפי המחקר, חלוקת ההכנסות בין העשירונים כמעט שלא השתנתה בין 2014 ל־2022. העשירון העליון מחזיק בכ־45 אחוזים מכלל הכנסות המשק. העשירון התשיעי מחזיק בכ־15 אחוזים נוספים, ואילו חמשת העשירונים התחתונים יחד מחזיקים בכ־10 אחוזים בלבד.
המחקר מציין כי שני המאיונים העליונים בתוך העשירון העליון אחראים לכ־50 אחוזים מכלל הכנסות העשירון – תופעה המצביעה על ריכוזיות גבוהה של הכנסות גם בתוך קבוצת ההכנסה הגבוהה.
מרבית הכנסות העשירון העליון – מהון ולא מעבודה
בשנת 2022, ההכנסות מהון היוו כ־17 אחוזים מכלל ההכנסות במשק. בקרב העשירון העליון שיעור זה גבוה פי שניים ועומד על כ־34 אחוזים. במאיון העליון, ההכנסות מהון מהוות כ־63 אחוזים מכלל ההכנסות.
המחקר אינו מצביע על שינוי מהותי בהרכב מקורות ההכנסה לאורך תקופת הבדיקה, אך מציין כי ההון תופס חלק מרכזי יותר ככל שעולים במדריגת ההכנסה.
אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לחלוקת תשלומי המסים. לפי הנתונים, שני העשירונים העליונים משלמים כ־80 אחוזים מהמסים הישירים בישראל, אף שחלקם בהכנסות עומד על 61 אחוזים בלבד. העשירון העליון לבדו משלם כ־63 אחוזים מהמסים.
המחקר גם מנתח את שיעור המס האפקטיבי של בעלי הכנסות גבוהות. לפי הממצאים, שיעור המס האפקטיבי במאיון העליון הוא כ־26.5 אחוזים, בעוד שביתר חלקי העשירון העליון הוא גבוה יותר ועומד על כ־29.6 אחוזים.
הדוח מציין כי ההכנסה הממוצעת ליחיד בישראל בשנת 2022 עמדה על כ־15 אלף שקלים בחודש. ההכנסה החציונית ליחיד עומדת על כ־9,000 שקלים בחודש.
הנתונים מתייחסים להכנסה מעבודה, עצמאיים, פנסיות, קצבאות והכנסות מהון.
אחד החלקים המרכזיים במחקר עוסק בפערים בין נתוני רשות המסים לבין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפערים מתמקדים בעיקר בהכנסות מהון, הנמדדות באופן שונה בשני הגופים. בעוד הלמ"ס מבוסס על הצהרות, רשות המסים אוספת נתוני הכנסה בפועל.
לפי רשות המסים, פער זה משפיע באופן ניכר על מדידת האי־שוויון בישראל, שכן הכנסות הון מרוכזות מאוד בשכבות העליונות.
המחקר מתאר מערכת הכנסות יציבה לאורך השנים, עם רמות גבוהות של ריכוזיות הכנסות בצמרת, פערים משמעותיים בין המקורות השונים לנתוני הכנסה, וחלוקת מס שבה חלק קטן יחסית מהאוכלוסייה משלם חלק גדול מהגבייה.
הדוח אינו מציע מסקנות או המלצות מדיניות, אך הוא מספק תשתית נתונים רחבה להמשך דיון ציבורי וכלכלי על מבנה ההכנסות ומערכת המס בישראל.
