בשנים האחרונות אנו נחשפים לתופעה בה שחקני כדורגל מתמוטטים במהלך אימון, משחק, ואף במהלך השינה. וזאת כתוצאה מדום לב או התקף לב. האם ניתן היה, לפחות בחלק מהמקרים, לאתר את הבעיה בזמן ואיך ניתן להציל חיים של ספורטאים גם בעתיד? יצאנו לבדוק.
התמוטטות של שחקני כדורגל באמצע המשחק או במהלך השינה, מביאה לדאגה רבה בקרב ברופאים, ולכן, על הספורטאים לערוך בדיקות מקיפות אצל רופאי המועדון בתדירות גבוהה ולהישמע להוראותיו. בנוסף, על השחקנים יש עומס במהלך האימונים, משחקים וגם לגבי דברים אישיים שלא קשורים לזמן על המגרש, ועליהם למתן היטב בין הדברים, משום שזמן ההתאוששות בין המשחקים נמוכה. מבדיקות ומחקרים נמצא כי עומס רב על השחקנים, יכול להביא למקרי מוות מצערים.
כדורגל כיום נחשב לאחד מענפי הספורט הנחשבים ביותר בעולם, אך עם זאת הוא גם נחשב להכי מתיש. שחקני כדורגל צריכים להיות מוכנים נפשית, מנטלית ופיזית במשך מספר חודשים רצופים, במקרה של משחקים של העונה הסדירה עם הקבוצה, ולפעמים במקרים של משחקי נבחרת במונדיאל או יורו זה נמשך כעונות רצופות ללא מנוחה. שחקן כדורגל הנחשב לשחקן מוביל, מגיע לממוצע של יותר מ-5,500 דקות במהלך עונת כדורגל. יתרה מזאת, מתחילת המשחק ועד סופו השחקנים צוברים לחץ רב במהלך ההכנות, אימונים, וכל זאת עוד שלא מדובר על הספרינטים שהם רצים במשך כל משחק, שיכול להגיע עד כ-16 קילומטר, שנחשב למספר גבוה ומגדיל את הלחץ על הלב.
בתחום הרפואה ישנו הבדל בין התקף לב לדום לב. דום לב נוצר "כתקלה חשמלית" בלב הגורמת לקצב פעימות הלב להתקיים באופן לא סדיר, כשזה קורה, ללב לא מתאפשרת הזרמת דם למוח ואיברים נוספים. לאחר כמה שניות, האדם לא מגיב והמוות קורה מספר דקות אחרי. סיבה נוספת שבה דום לב קורית היא נטילת תרופות. בניגוד לכך, בהתקף לב הלב ממשיך לפעום, אך מתרחשת חסימה בעורק הראשי שלא מאפשרת לדם להגיע ללב. זה יכול להתקיים במשך ימים ושבועות. לדוגמה, עבדלחק "אפי" נורי, ילד בן 20 מוסלמי ממוצא מרוקאי שהתחרה בגזענות, היה תקווה גדולה בעולם הכדורגל. במשחק של קבוצתו, הגיעה הדקה ה-72, אף אחד לא התקרב אליו ואף אחד לא נגע בו, ובפתאומיות התרסק על הרצפה. הרופאים רצו לעברו וניסו לטפל בו מספר דקות, אך כבר לא היה מה לעשות כדי למנוע את האסון.
אנטוניו פוארטה, שהיה שחקנה של קבוצת הכדורגל סביליה שבספרד, בן 23, התמוטט במהלך משחק מדום לב. פרנסיסקו מורייו, רופא המועדון אז: "השחקן סבל מכמה כשלים בלב ומנזק מוחי קשה". עם זאת, מחוץ למגרשי הכדורגל ישנו לחץ חברתי ואישי שלפעמים אף פוגע במצבם ובזמנם הפנוי עם משפחתם, משום שמצפים מהם להתנהג ככדורגלנים 24 שעות ביממה.
תהליך ההתאוששות נמשך זמן רב, וישנו חוסר איזון בין עומס האימונים, לבין תהליך זה שמוביל לעומס יתר על גוף השחקן. לאחר מאמץ רב שמתרחש בגוף, נדרש חידוש של גליקוגן בשרירים ובכבד, וזה עומד על 16 שעות התאוששות ויכול להגיע גם לעד 73 שעות. בעולם הכדורגל, זה נקרא "עומס שרירים". כדי להגיע להישגים גבוהים וכדי למנוע פציעות מסוג זה, נדרש מהשחקן לנוח לפחות שלושה ימים בין משחק למשחק. ישנה בעיה שעונת כדורגל נמשכת כמספר חודשים, ומספר המשחקים נפרסים על מרווח קצר, ולפעמים גם במשך חודשיים יש כל שלושה ימים משחק. ולכן, השחקן לא מקבל את המנוחה הנדרשת בכדי להגיע לזמן המנוחה ותהליך ההתאוששות שהגוף דורש.
במונדיאל 2010, מספר שחקנים קיבלו אישור מרופאי המועדון שלהם, ונטלו תרופות שאסורות בהתאחדות הלאומית. הם השתמשו בכדורים על מנת להוריד בכאבים, אך ללא אישור. התרופות היו אסורות בסוכנות למלחמה בסמים. בשל כך, נגרם לחץ על הלב שנמשכת לתקופה ארוכה ולפעמים בלתי פוסקת.
ישנם השואלים כי האם הפעילות הגופנית "הורגת" את השחקן, או אף מועילה לו. בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר מקרים מצערים, שבהם שחקני כדורגל מתמוטטים לפני ובמהלך המשחקים. משנות ה-90 ועד העשור ה-21, נמצא כי נפטרו כמאה שחקנים וכיותר ממחצית מהם נפטרו כתוצאה מבעיות לב. דוגמה נוספת למוות הנגרם מבעיית לב, היא דני חארקה, שהיה שחקנה של קבוצת הכדורגל אספניול הספרדית, ולקה בהתקף לב במהלך שנתו. חרמן דה לה קרוז, מהצוות הטכני: "כל השחקנים נמצאים תחת פיקוח רפואי, לא היה שום סימן או רמז לכך שחארקה יכול לחטוף התקף קטלני כזה".
אפשר לראות כי יש קשר בין עומס יתר על השרירים לבין מוות פתאומי, אך יחד עם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם גם כאשר השחקנים נמצאים תחת בדיקות מקיפות אצל רופאי המועדון, אנו עדים למקרי מוות פתאומיים שגם רופאים מוסמכים לא יודעים כיצד להתמודד איתם. יש להבין כי שחקני כדורגל הם בני אדם בדיוק כמונו. אם אנחנו בעבודתנו היינו צריכים להוכיח את עצמנו כל יום מחדש, היה עלינו לחץ כבד וההתשה הייתה כבדה ובלתי פוסקת.
הדעה הרווחת היא כי יש להקטין את מספר המשחקים בשבוע, על מנת לתת לשחקן את המנוחה הנדרשת לשרירים וכדי למנוע מקרים טרגיים, ולתת לשחקנים "לתלות את הנעליים" מהסיבות הנכונות.