אליענה וולמןחוקר מאוניברסיטת בר-אילן הוכיח לראשונה: חיסון 1 של פייזר מספיק כדי לעורר תגובה חיסונית חזקה אצל מחלימים מקורונה • המחקר בדק התעוררות של המערכת החיסונים ללא קשר בכמות הנוגדנים • עוד מצא המחקר כי התגובה החיסונית הייתה זהה אצל נחקרים מקבוצות אתניות שונות.
פרופ' מיכאל אדלשטיין, אפידימיולוג מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל בחן כיצד משפיעה מנה אחת של חיסון פייזר נגד קורונה על מחלימים מהנגיף. המחקר נערך בבית החולים זיו בצפת ופורסם הערב (חמישי) בכתב העת הרפואי Eurosurveillance. המשתתפים במחקר הם עובדים במרכז הרפואי זיו.
המחקר נערך על קבוצה של 514 עובדי צוות רפואי בטווח גילאים של 19-77. מדובר בקבוצה מעורבת של יהודים, דרוזים וערבים שרמות הנוגדנים שלהם לאחר החיסון הראשון נמדדו במשך 21 יום. 17 מתוכם אובחנו כחיוביים לקורונה בעבר, כחודש עד עשרה חודשים לפני שקיבלו מנה ראשונה. רמת הנוגדנים של כל הקבוצה נבדקו לפני והחיסון ואז מצאו שאותם 17 שחלו בעבר בקורונה, הגיבו בצורה טובה לחיסון וזה עורר את מהערכת החיסונית בצורה מובהקת ובאופן אחיד אצל כל אלה שנדבקו בעבר.
כידוע משרד הבריאות בארץ החליט שלא לחסן מחלימים מקורונה ומתעדף באופן ברור מתן חיסונים לכאלה שלא נדבקו עדיין. פרופ' אדלשטיין מאוניברסיטת בר-אילן ביקש לבדוק האם יש התעוררות של המערכת החיסונית ממנה אחת של חיסון, ללא קשר לכמות הנוגדנים שהיתה לפני.
פרופ' אדלשטיין, מומחה למחלות מדבקות ואפידמיולוגיה חיסונית, הצטרף לפקולטה לרפואה בבר אילן בחודש אוגוסט האחרון. לפני כן שימש כחוקר ב-PHE הבריטי והיה אחראי למעקב אחר נתוני ההתחסנות בבריטניה ושיפור תוכנית ההתחסנות הבריטית. כמו כן, לקח חלק בצוות המעקב הלאומי הבריטי אחר הקורונה. בעקבות הממצאים הוא אמר:
"מדובר בממצא שימושי עבור מקבלי החלטות שיוכלו לקבל החלטה האם לחסן את המחלימים מקורונה ובכמה חיסונים. זה לא אומר שהם איבדו את הגנה לאחר ההדבקה אבל התגובה החזקה לחיסון אחד בלבד היא בהחלט מעודדת. נצטרך לתקף את זה על קבוצה גדולה יותר של אנשים".
