בעולם דמוקרטי, חופש הביטוי והזכות לבקר את נבחרי הציבור ואת פועלם הם מאבני היסוד של השיח הציבורי. אנשי ציבור – פוליטיקאים, פקידים בכירים, עיתונאים או מובילי דעת קהל חשופים באופן טבעי לביקורת רחבה, ולעיתים קרובות בתי המשפט יקבעו "רף סובלנות" גבוה יותר כלפי פרסומים הנוגעים אליהם. משמעות הדבר היא שלא כל אמירה ביקורתית תוכר מיידית כעילה לתביעה. עם זאת, קיים בלבול נפוץ בין ביקורת לגיטימית לבין הוצאת דיבה פוגענית. חשוב להדגיש: רף הסובלנות הגבוה אינו אומר ששמם הטוב של אנשי ציבור הוא הפקר. הפגיעה, גם כשהיא מכוונת כלפי דמות ציבורית, היא עדיין אישית, ועלולות להיות לה השלכות הרסניות על תפקודם ועל חייהם הפרטיים.
מה הגבול בין ביקורת להוצאת דיבה?
חוק איסור לשון הרע חל גם על אנשי ציבור, אך הוא נבחן בקפידה יתרה. הגבול בין ביקורת מותרת לתביעת לשון הרע נחצה כאשר הפרסום חורג מביקורת עניינית על תפקודו של איש הציבור, והופך למסע הכפשות אישי. ביקורת עשויה לכלול הבעת דעה חריפה, אך היא אינה יכולה לייחס לאדם מעשים פליליים שקריים או עובדות בדויות. לדוגמה, ביקורת על החלטה של ראש עיר לסגור רחוב היא לגיטימית; אך פרסום שקרי וחסר בסיס הטוען כי הוא קיבל שוחד לצורך אותה החלטה, הוא בהחלט עילה להגשת תביעת הוצאת דיבה. ההבחנה המשפטית היא קריטית: ביקורת היא הבעת דעה (למשל, "לדעתי, המדיניות שלו נכשלה"), בעוד שהוצאת דיבה היא קביעת עובדה שקרית (למשל, "הוא גנב כספי ציבור"). בעוד שהבעת דעה מוגנת כמעט תמיד, קביעת עובדה שקרית דורשת הוכחות. כשהביקורת הופכת מייחוס דעה לייחוס עובדות שקריות ומזיקות, שם בדיוק עובר הגבול.
האתגר הכפול בלשון הרע באינטרנט
האתגר בניהול תיקי לשון הרע באינטרנט הנוגעים לאנשי ציבור הוא כפול ומורכב. ראשית, הנזק הנגרם מפרסום כזה הוא עצום, מהיר ובלתי נשלט. פוסט שקרי בלשון הרע בפייסבוק יכול להפוך ויראלי תוך שעות, להשפיע על מערכות בחירות, להכתים מוניטין של שנים ולערער את אמון הציבור באופן בלתי הפיך. שנית, אנשי הציבור נמצאים במלכוד. לעיתים קרובות הם נתקלים ב"תביעות השתקה" (SLAPP) המוגשות נגדם במטרה למנוע מהם לפעול, או שהם עצמם מואשמים בכך כשהם רק מנסים להגן על שמם הטוב מפני שקרים מוחלטים. מצב זה יוצר 'אפקט מצנן' (Chilling Effect), שבו אנשי ציבור שנפגעו באמת ובתמים חוששים למצות את הדין, מחשש שיתויגו כמי שרודפים את חופש הביטוי.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע
התנהלות במצבים אלו דורשת מומחיות ייחודית שחורגת מהבנה משפטית גרידא. עורך דין לשון הרע העוסק בייצוג אנשי ציבור, כמו עו"ד טלי בן סימון, מבין את הרגישות המיוחדת ואת ההשלכות הציבוריות. לא מדובר רק בציטוט סעיפי חוק, אלא בהבנת הדינמיקה התקשורתית, בניית אסטרטגיה המותאמת לפרופיל הציבורי של הלקוח, וניהול סיכונים משפטי ותדמיתי. נדרשת הכרה מעמיקה של הפסיקות הספציפיות הנוגעות לאנשי ציבור. משרדה של עו"ד בן סימון מנוסה בייצוג גופים ציבוריים ואנשי ציבור, הן בהגנה מפני תביעות השתקה והן בנקיטת הליכים יזומים ומדויקים להגנה על שמם הטוב מפני הכפשות זדוניות.


