איתי ספירמדינת ישראל מסמנת את תחום הדיפנס-טק כאחד ממנועי הצמיחה והחדשנות המרכזיים לשנים הקרובות. אגף החשבת הכללית במשרד האוצר והמנהלת למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון, מפא"ת, הודיעו על בחירתן של Adir Capital מבית עידן מכשירים פיננסיים ושל SLING CAPITAL מבית גיזה כזוכות במכרז להקמת קרנות הון-סיכון בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות המתקדמות בערבות מדינה.
המהלך נועד לתת מענה לאחת הבעיות המורכבות של שוק הטכנולוגיה הביטחונית: הפער שבין הצורך הגובר בפיתוח פתרונות מתקדמים לבין הקושי של חברות וסטארטאפים בתחום לגייס הון פרטי בהיקף הנדרש. בניגוד לחברות תוכנה, אפליקציות או שירותים דיגיטליים, מיזמי דיפנס-טק רבים דורשים השקעות משמעותיות במחקר, ייצור, ניסויים ותשתיות עוד לפני שהם מגיעים לשלב מסחרי משמעותי.
במשרדי האוצר והביטחון מעריכים כי ערבות המדינה תוכל להפחית חלק מהסיכון למשקיעים הפרטיים ולעודד הזרמת הון לתחומים שנחשבו עד כה מורכבים או מסוכנים יחסית עבור קרנות הון-סיכון מסורתיות.
הקרנות החדשות צפויות להתמקד בחברות הפועלות בתחומי הדיפנס-טק, בדגש על טכנולוגיות בעלות פוטנציאל לחיזוק העצמאות הביטחונית, הטכנולוגית והתעשייתית של ישראל. לצד הפיתוח הביטחוני עצמו, המהלך מכוון גם לביסוס שרשראות אספקה מקומיות, הרחבת יכולות הייצור בישראל, יצירת מקומות עבודה והגדלת הפעילות הכלכלית סביב תעשיית הביטחון והטכנולוגיה.
בחירת החברות הזוכות נעשתה על ידי ועדת המכרזים בראשות גיל כהן, סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון. במשרדי הממשלה ציינו כי שתי ההצעות שהוגשו הציגו יכולות מקצועיות וניסיון משמעותי בניהול השקעות ובבניית מודלים פיננסיים, וכי בחודשים הקרובים יפעלו הקרנות להשלמת גיוס המשקיעים לקראת תחילת הפעילות.
ההחלטה מגיעה בתקופה שבה הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות עצמאיות הפך לסוגיה מרכזית עבור ישראל. המלחמה המתמשכת והשינויים בזירה הגיאו-פוליטית חידדו את התלות של מדינות רבות בשרשראות אספקה חיצוניות ואת החשיבות של יכולת ייצור ופיתוח מקומית בתחומים רגישים.
במערכת הביטחון מבקשים לנצל את יתרונו היחסי של האקו-סיסטם הישראלי, המשלב בין צה"ל, משרד הביטחון, התעשיות הביטחוניות, יחידות טכנולוגיות, יזמים וחברות סטארטאפ. המודל החדש נועד להוסיף למערכת הזאת נדבך נוסף: הון פרטי שיוכל להשתלב בשלבים מוקדמים יותר בפיתוחן של חברות ביטחוניות צעירות.
מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, אמר כי "הקמת קרנות הון-סיכון בתחום הדיפנס-טק היא דוגמה לאופן שבו המדינה יכולה להשתמש בכלים פיננסיים חכמים כדי לגייס את ההון הפרטי לטובת יעדים לאומיים".
לדבריו, ערבות המדינה אמורה לאפשר הגדלה של היקף ההשקעות בטכנולוגיות מתקדמות ולחזק את יכולתן של חברות ישראליות לפתח ולייצר פתרונות בתחומים אסטרטגיים. "זהו מהלך שמחבר בין ביטחון, חדשנות וצמיחה כלכלית", הוסיף.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר ברעם, הציג את הקמת הקרנות כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר של מערכת הביטחון. לדבריו, המטרה היא "להפוך את האקו-סיסטם הישראלי הייחודי, המשלב בין משרד הביטחון וצה"ל לתעשיות הביטחוניות והיזמות המקומית, למוביל עולמי של תעשיית הדיפנס-טק".
ברעם הדגיש גם את הצורך להגדיל את ההשקעות במחקר ובפיתוח לאחר שלוש שנות מלחמה, במטרה לשמר את היתרון האיכותי של מערכת הביטחון ולפתח את הדור הבא של הטכנולוגיות המבצעיות.
החשבת הכללית, רו"ח מיכל עבאדי בויאנג'ו, הסבירה כי השימוש בערבות מדינה נועד להפוך את הממשלה לשותפה ביצירת תנאים שיאפשרו לשוק הפרטי להיכנס לתחומים שבהם רמת הסיכון גבוהה במיוחד.
"קרנות המגובות בערבות מדינה הן כלי סיוע אסטרטגי ומרכזי של המדינה לעידוד מנועי צמיחה במשק", אמרה. לדבריה, הקמת הקרנות אמורה לסייע בחיזוק העצמאות הטכנולוגית והתעשייתית של ישראל, בתמיכה ביזמות מקומית ובבניית שרשראות אספקה שיוכלו לפעול גם בשעת חירום.
גם ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל במיל' ד"ר דני גולד, הצביע על הקשר הישיר בין השקעות פרטיות לבין היכולת לפתח טכנולוגיות ביטחוניות במהירות.
לדבריו, החיבור בין ההון הפרטי, עולם החדשנות והצרכים המבצעיים של מערכת הביטחון יוכל "להאיץ פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, לשמר את היתרון האיכותי של צה"ל ולחזק את העצמאות הייצורית של מדינת ישראל".
סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, הוסיף כי המדינה רואה בערבות כלי רחב יותר מהפחתת סיכון בלבד.
"ערבות מדינה אינה רק מנגנון הפחתת סיכונים, אלא המנוע האסטרטגי של המשק", אמר כהן. לדבריו, המהלך אמור לאפשר לשוק הפרטי למנף את השקעותיו בתחום הביטחוני ולסייע להרחבת פעילות הדיפנס-טק הישראלית בארץ ובעולם.
בשנים האחרונות הפך תחום הדיפנס-טק לזירת השקעות בינלאומית משמעותית יותר, על רקע התגברות המתיחות הביטחונית בעולם, המלחמות באירופה ובמזרח התיכון והצורך של מדינות במערכות הגנה, כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות בינה מלאכותית, סייבר, חישה, תקשורת ויכולות ייצור מתקדמות.
ישראל מבקשת כעת לנצל את הניסיון המבצעי ואת בסיס הידע הטכנולוגי שנצבר בה כדי למשוך הון נוסף ולהרחיב את מספר החברות שיוכלו לעבור משלב הפיתוח הראשוני לייצור ולפעילות מסחרית רחבה.
לאחר ההכרזה על הזכייה, השלב הבא יהיה השלמת גיוס הכספים ממשקיעים פרטיים והקמת מנגנוני ההשקעה של הקרנות. רק לאחר מכן ניתן יהיה לבחון את היקף ההשקעות בפועל, את מספר החברות שיזכו למימון ואת מידת ההשפעה של המודל על שוק הדיפנס-טק הישראלי.
אם המהלך יצליח למשוך הון פרטי משמעותי, הוא עשוי ליצור מסלול חדש עבור סטארטאפים ביטחוניים ישראליים – תחום שבעבר התקשה לעיתים למצוא את מקומו בעולם ההון-סיכון הקלאסי. מבחינת המדינה, מדובר לא רק בהשקעה בחברות, אלא בניסיון לחבר בין צורך ביטחוני מובהק לבין מנוע צמיחה כלכלי וטכנולוגי ארוך טווח.
