יהודה רזמערכת היחסים העדינה שבין לקוח לעורך דינו מבוססת בראש ובראשונה על אמון מוחלט. הלקוח מפקיד בידי איש המקצוע את היקר לו מכל, את כספו, את רכושו, את עתידו הכלכלי ולעיתים אף את חירותו האישית, מתוך הבנה ברורה כי עורך הדין יעשה את המרב כדי להגן על האינטרסים ועל הזכויות שלו. רובם המוחלט של עורכי הדין בישראל עושים את מלאכתם נאמנה ובמסירות, אך למרבה הצער, לעיתים מתרחשים מקרים שבהם טעות בשיקול הדעת, חוסר ידיעה של החוק או התנהלות לקויה מצד עורך הדין, גורמים ללקוח נזק כבד ובלתי הפיך. במצבים מורכבים אלו, המשפט הישראלי אינו מותיר את הנפגע חסר אונים, ומאפשר לו לדרוש פיצוי מלא על הפגיעה שחווה.
מהו הבסיס החוקי והמשפטי לתביעה נגד איש מקצוע?
כדי להבין היטב את גבולות האחריות של עורכי הדין ואת הזכויות העומדות ללקוח שנפגע, יש לפנות לחקיקה המרכזית המסדירה את כל תחום הנזקים והפיצויים בארץ: פקודת הנזיקין נוסח חדש (המוכרת גם בקיצור המשפטי השגור – פקנ"ז). פקודה חשובה זו קובעת ומגדירה את הכללים והעילות שבהן אדם זכאי לקבל פיצוי כספי בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מהתנהלות לא ראויה, רשלנית או פזיזה של אדם אחר, לרבות אנשי מקצוע שאמורים לספק שירות מיומן וזהיר.
ספציפית, סעיף 35 לפקודת הנזיקין הוא הסעיף המרכזי אשר מגדיר את עוולת הרשלנות. כאשר בתי המשפט בוחנים סעיף זה ביחס לבעלי מקצוע, הם משתמשים במונח המכונה מבחן "עורך הדין הסביר". השאלה המרכזית שתישאל היא האם עורך הדין שנתבע פעל באותה מיומנות, מקצועיות ושקידה שבהן היה פועל עורך דין ממוצע, סביר ואחראי באותן נסיבות בדיוק. החמצה קריטית של מועד הגשת ערעור או התיישנות של תביעה, התעלמות מתקנות דיוניות ברורות, חוסר בדיקת זכויות בסיסיות של מוכר או קונה בעסקת מקרקעין, מתן ייעוץ משפטי שגוי מיסודו, או ניסוח חוזה רשלני וחסר שחשף את הלקוח להפסדים כבדים – כל אלו עשויים בהחלט להיחשב כמקרים מובהקים של רשלנות מקצועית של עורך דין.
המורכבות העצומה בהוכחת הנזק: הליך של "משפט בתוך משפט"
חשוב להבין כי תביעות העוסקות ברשלנות של עורכי דין אינן פשוטות לניהול, והן נחשבות למאתגרות במיוחד בעולם המשפט. הלקוח התובע אינו יכול להסתפק רק בהוכחה שעורך הדין שלו שגה, התרשל או פעל בחוסר מקצועיות. החוק דורש ממנו להוכיח גם את קיומו של "הקשר הסיבתי, כלומר, להראות לבית המשפט באופן ברור כי אלמלא אותה רשלנות של עורך הדין, התוצאה של ההליך המשפטי המקורי (או של העסקה המסחרית) הייתה משתנה לטובתו, והנזק הכספי שנגרם לו היה נמנע לחלוטין.
זהו למעשה הליך מורכב ביותר המכונה בעגה המקצועית "משפט בתוך משפט", שבו יש צורך לשחזר ולנתח מחדש את התיק ההיסטורי, רק כדי להוכיח לבית המשפט הנוכחי את סיכויי ההצלחה שאבדו ללקוח בגלל הייצוג הכושל. בשל מורכבות משפטית וראייתית זו, פנייה לערכאות או ניהול משא ומתן מול חברת הביטוח של עורך הדין הנתבע ללא ייצוג משפטי מתאים, היא בגדר הימור מסוכן שעלול לעלות ביוקר. לא כל עורך דין בקיא בדקויות העדינות של דיני הנזיקין ושל הוכחת רשלנות בתוך הממסד המשפטי עצמו, ולכן נדרשת בחירה קפדנית ביותר באיש המקצוע שיוביל את המאבק.
נלחמים על הצדק שלכם ללא פשרות
תביעה של קולגות למקצוע דורשת אומץ, יושרה חסרת פשרות וידע משפטי נרחב. משרד עורכי הדין פדרבוש-בן סימון, בהובלת עו"ד טלי בן-סימון, מציע מומחיות וניסיון רב בניהול מאבקים משפטיים מורכבים ורגישים מעין אלו. המשרד אינו חושש להתמודד עם תיקים רגישים מול גורמים מקצועיים, ומעניק ללקוחותיו בדיקה קפדנית ושקופה של סיכויי התביעה, גיבוש אסטרטגיה חדה ולוחמנית, וליווי אישי וצמוד לאורך כל הדרך. המטרה שעומדת לנגד עיני המשרד היא אחת: להשיב ללקוח את הפיצוי הכספי המגיע לו, לתקן את העוול שנגרם, ולהבטיח שגם אנשי מקצוע בכירים יישאו באחריות המלאה למעשיהם.
