רוני דהןאדריכלות הינה אמנות הבנייה, והיא מהווה תחום אשר מלווה את האדם משחר ההיסטוריה. בשנותיה הראשונות הושפעה בעיקר מצרכים פרקטיים של האדם למסתור מוגן ולביצוע פולחן על פי אמונתו, לצד השפעות של המצב הנתון מבחינת החומרים העומדים לרשות האדם וכישורי הבנייה שלו.
עם התפתחותו של האדם ושל יכולותיו, התפחה גם האדריכלות ונוספו לה פנים נוספים הנוגעים לאסתטיקה ולעיצוב. בעקבות כך, לאורך השנים נוצרו שלל סגנונות אדריכליים, כאשר שתיים מהמגמות הבולטות ביותר הן האדריכלות הקלאסית והאדריכלות המודרנית.
אדריכלות קלאסית
אדריכלות קלאסית היא שם כולל למספר סגנונות אדריכליים אשר אפיינו את אזור הים התיכון בתקופת העת העתיקה.
הבולטות שבהם הן האדריכלות ההלניסטית והאדריכלות הרומית. אדריכלות קלאסית עסקה בעיקר בבניית מבני ציבור גדולים כדוגמת מקדשים, מוסדות שלטון, תאטראות וכדומה.
עד למאה ה- 20, סגנון האדריכלות הקלאסית עמד בבסיסם של כל סגנונות הבנייה בעולם המערבי.
אחד מהמאפיינים העיקריים של האדריכלות הקלאסית, כיאה ליוון העתיקה, הוא הסימטריה והסדר. האדריכלות באותה תקופה התבצעה על פי כללים ברורים ומוגדרים מראש. הסדר הוגדר לכל בניין על ידי הפרופורציות המדויקות והתאמת הקישוטים למבנה.
הושם דגש רב על חזותו של המבנה ועל קישוטו, מכיוון שכאמור רוב האדריכלות באותה תקופה עיצבה מבנים ציבוריים גדולים אשר נועדו להיות מרשימים.
בכך הפכה האדריכלות ליותר מדעית, והתמקדה באסתטיקה מדודה מראש, אך לא ביצירתיות של האדריכל.
אדריכלות מודרנית
האדריכלות המודרנית כוללת גם היא מספר סגנונות שונים, אשר התחילו להתפתח במחצית הראשונה של המאה ה- 20, וממשיכים להתפתח ולהשפיע על אדריכלים עד היום.
התפיסות המודרניות שהקדימו את היווצרות הסגנונות המודרניים באדריכלות החלו להתפתח כבר בסוף המאה ה- 19, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, ולאחר כמה עשרות שנים גובשו לכדי עקרונות מסודרים המכתיבים את תפיסת האדריכלות המודרנית. עקרונות אלו מבוססים הן על פרקטיקה והן על תיאוריה, ומעדיפים לכוון לשימוש פונקציונלי על פני איזון אסתטי.
סגנונות אלו התקבלו בעולם במהירות רבה, בעיקר בעקבות כך שאומצו על ידי אדריכלים מפורסמים בעלי השפעה בינלאומית, ולכן היוו את צורת הבנייה הכמעט בלעדית עד לסוף המחצית הראשונה של המאה ה- 20, אשר בה החל להתפתח הזרם הפוסט מודרני.
ישנן מספר סיבות להתפתחות הסגנון המודרני, ביניהן ההתפתחות הטכנולוגית שאפשרה שימוש בחומרי גלם מורכבים ומגוונים יותר כגון בטון מזוין או פלדה וזכוכית מתועשות, ההתפתחות החברתית אשר דרשה פתרונות פרקטיים לאכלוס אנשים רבים בערים ולכן יצרה את בניין המגורים, והתפתחויות זרמים חדשים בעולם האמנות, אשר השפיעו על האדריכלים.
האם ניתן לשלב בין הסגנונות?
ניתן לראות הבדלים מהותיים בין האדריכלות הקלאסית, אשר שלטה בעולם האדריכלות במשך שנים רבות, לבין האדריכלות המודרנית, שמרדה בה והחליפה אותה. ההבדל המהותי ביותר, אשר ממנו נגזרים ההבדלים הנוספים הנוגעים לחומרים ולגימורים, נעוץ כמובן בשאלת האסתטיקה. בעוד האדריכלות הקלאסית נתנה דגש מיוחד לקישוטים ולחזות של הבניין, האדריכלות המודרנית ראתה בחוסר הקישוט אידיאל ושאפה לבנות מבנים באופן פונקציונלי בלבד.
כיום, כאשר אין סגנון אחד החולש באופן בלעדי על עולם האדריכלות, ניתן לשלב בין שני הסגנונות השונים על ידי עיצוב המשלב פונקציונליות ואסתטיקה, וכך ליהנות מהיתרונות שבשני הסגנונות.
נכתב באדיבות: שירלי דן, משרד אדריכלות בשרון
