השכן מקבוצת הווטסאפ של הבניין השמיץ אותי. האם יש מה לעשות?

קבוצת הווטסאפ של הבניין היא כלי מועיל וחיוני בחיינו המודרניים. היא נועדה לעדכונים שוטפים, לתיאום עניינים הנוגעים לרכוש המשותף, לבקשת עזרה מהשכנים ואף לחיזוק הקשרים הקהילתיים.

אלא שלצד היתרונות הרבים, אתם ודאי יודעים שהפלטפורמה הזו עלולה להפוך במהירות לזירת התכתשויות סוערת. ויכוח על רעש, מחלוקת על תשלום לוועד הבית או סכסוך על חנייה יכולים להסלים תוך דקות למלחמת מילים קשה, שלעיתים גולשת לפסים אישיים, להאשמות חמורות ואף להכפשות של ממש.

התחושה שבה שמכם הטוב מוכפש בפני כלל דיירי הבניין – האנשים שאתם פוגשים במעלית, בחניון ובכניסה לביתכם – היא משפילה, פוגענית ועלולה לגרום לנזק חברתי ונפשי משמעותי. רבים מכם עומדים חסרי אונים מול המתקפה ושואלים את עצמכם: האם "כיבוס הכביסה המלוכלכת" בקבוצה הפרטית הזו הוא חסר השלכות, או שמא יש לכם דרך חוקית להגן על שמכם?

התשובה, באופן חד וברור, היא חיובית. הדין הישראלי אינו מבדיל בין "העולם האמיתי" לבין קבוצת וואטסאפ, וההגנה על שמכם הטוב אינה נעצרת בדלת הדירה שלכם.

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, חל במלוא תוקפו גם על התכתבויות בקבוצות סגורות. הפסיקה בישראל הכירה שוב ושוב בכך שהפצת דברי דיבה בקבוצת וואטסאפ עונה על הגדרת "פרסום" ויכולה להוות עילה מוצקה לתביעה.

כפי שכל מומחה בתחום, כמו לדוגמה עורך דין לשון הרע שלומי וינברג, יסביר לכם, המפתח הוא להבין מתי תלונה לגיטימית של שכן הופכת להשמצה אסורה ומהם הצעדים הנכונים והאסטרטגיים שעליכם לנקוט כדי לעצור את הפגיעה ולתבוע את המגיע לכם.

אל תטעו לחשוב שמכיוון שהקבוצה היא "פרטית" וכוללת רק את דיירי הבניין, הדברים הנאמרים בה חסינים מפני תביעה. ההפך הוא הנכון. העובדה שההכפשות נאמרות בפני קהילה קרובה, שדעתה חשובה לכם ואתם חיים בקרבה, עשויה אף להעצים את חומרת הפגיעה ואת הנזק שנגרם לכם ובכך להשפיע גם על גובה הפיצוי שבית המשפט עשוי לפסוק.

מאמר זה יספק לכם מדריך מפורט שיסייע לכם להבין את זכויותיכם ולפעול נכון.

האם קבוצת וואטסאפ נחשבת "פרסום" על פי החוק?

זוהי שאלת המפתח הראשונה, והתשובה עליה פשוטה: כן. על פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, "פרסום" מוגדר כדבר שהיה מיועד לאדם או לאנשים זולת הנפגע. כלומר, מספיק שההודעה הפוגענית הגיעה לאדם אחד נוסף מלבדכם כדי שהיא תיחשב "פרסום".

בקבוצת וואטסאפ של בניין, הכוללת לרוב עשרות חברים, הדרישה הזו מתקיימת בקלות. כל אחד מחברי הקבוצה שקורא את ההודעה המכפישה נחשב כנמען של הפרסום. בתי המשפט בישראל כבר דנו במקרים רבים של לשון הרע בקבוצות וואטסאפ וקבעו כי מדובר בפלטפורמה המהווה כר פורה להפצת דיבה וכי יש להתייחס לפרסומים בה במלוא הרצינות המשפטית.

מתי תלונה של שכן חוצה את הגבול והופכת ללשון הרע?

כאן המצב נהיה מורכב יותר ודורש הבחנה בין תלונה עניינית, גם אם חריפה, לבין השמצה זדונית. לא כל התבטאות לא נעימה היא עילה לתביעה. מותר לשכן להתלונן בקבוצה על רעש מדירתכם, על לכלוך שהשארתם או על כל נושא אחר הנוגע לחיי הקהילה.

עם זאת, ישנו קו ברור שהחוק משרטט. הנה מספר דוגמאות שימחישו מתי תלונה לגיטימית עלולה להפוך ללשון הרע:

• מעבר מעובדות להאשמות שקריות: יש הבדל עצום בין "הכלב שלכם נבח כל הלילה והפריע לישון" (תלונה לגיטימית, גם אם לא נעימה) לבין "אתם מתעללים בכלב שלכם, הוא בוכה כל הלילה כי אתם מרעיבים אותו" (האשמה חמורה ופוגענית, שאם היא שקרית – מהווה לשון הרע).
• ייחוס עבירות פליליות או כוונות זדון: משפטים כמו "הוא גנב ציוד מהמחסן המשותף" או "היא חתכה לי את צמיגי הרכב בכוונה" הם האשמות חמורות ביותר. אם אין להן כל בסיס עובדתי, הן מהוות הוצאת דיבה חמורה.
• שימוש בכינויי גנאי וקללות: בעוד שהבעת כעס מותרת, שימוש בביטויים משפילים, קללות וכינויי גנאי אישיים ("שקרן", "נוכל", "בריון") שנועדו רק כדי להשפיל אתכם ולפגוע בכבודכם, מחזקים מאוד עילת תביעה פוטנציאלית.
• פגיעה בפרנסה או במקצוע: אם שכן כותב בקבוצה דברים שקריים על העסק או המקצוע שלכם, למשל: "אל תתקרבו לקליניקה שלו, הוא רופא גרוע שגרם נזקים" – מדובר בפגיעה ישירה במוניטין המקצועי שלכם, הנחשבת לחמורה במיוחד בעיני החוק.

נפגעתם מהכפשה בקבוצה. מהם הצעדים הראשונים שעליכם לנקוט?

התנהלות נכונה בדקות ובימים הראשונים שלאחר הפרסום היא קריטית.

הצעד החשוב ביותר הוא תיעוד מיידי ומקיף. צלמו צילומי מסך ברורים של כל ההתכתבות הרלוונטית בקבוצה. ודאו שהתאריך, השעה ושמות המשתתפים גלויים וברורים. אל תמחקו דבר ואל תצאו מהקבוצה. התיעוד הזה הוא חומר הראיות המרכזי שלכם.

שנית, שמרו על איפוק. הימנעו מלהיגרר לוויכוח מתלהם בקבוצה. תגובה רגשית עלולה רק להחמיר את המצב ולספק תחמושת לצד השני. ניתן לשקול תגובה עניינית אחת, בנוסח: "הדברים שכתבת חמורים, שקריים ומהווים לשון הרע. אני דורש/ת שתחזור/י בך ותתנצל/י לאלתר".

לבסוף, פנו לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בתחום יוכל לבחון את הראיות שאספתם, להעריך את סיכויי התביעה ולייעץ לכם על דרך הפעולה הטובה ביותר – החל ממשלוח מכתב התראה חד-משמעי ועד להגשת תביעה לבית המשפט לקבלת פיצוי כספי והתנצלות פומבית.

שמכם הטוב הוא הנכס החשוב ביותר שלכם – הגנו עליו בחוכמה

התמודדות עם סכסוך שכנים שגלש להכפשות אישיות בזירה הפומבית של קבוצת הווטסאפ היא סיטואציה מורכבת וטעונה רגשית. ניהול נכון של הסיטואציה דורש לא רק קור רוח, אלא גם הבנה עמוקה של הדין, של הפסיקה ושל האסטרטגיה הנכונה לניהול תיק לשון הרע. בחירת עורך הדין שייצג אתכם היא ההחלטה החשובה ביותר שתקבלו במסע להגנה על שמכם הטוב.

כאן בדיוק משרדנו נכנס לתמונה. משרדו של עו"ד שלומי וינברג מדורג באופן עקבי ורציף על ידי חברות הדירוג היוקרתיות D&B ו-BDI כאחד ממשרדי העילית המובילים בישראל בתחום לשון הרע. הניסיון שלנו אינו תיאורטי; הוא מגובה בהצלחות מוכחות במאות תיקים, בייצוג של אנשים פרטיים, אנשי ציבור ותאגידים, כתובעים וכנתבעים כאחד. עו"ד וינברג חתום על הלכה תקדימית וחשובה בבית המשפט העליון (רע"א 2855/20) בנושא אופן חישוב פיצויים בתביעות לשון הרע, והוא מחבר הספר האקדמי המקיף "מורה דרך לתביעות לשון הרע", המצוטט תדיר בפסקי דין. ניסיונו העשיר כיו"ר (לשעבר) של ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי הדין, מעניק לנו פרספקטיבה ייחודית ויכולת אסטרטגית שאין לה תחליף.

אם שמכם הטוב הוכפש בקבוצת הווטסאפ או בכל פלטפורמה אחרת ואתם חשים פגועים וחסרי אונים, אל תישארו לבד במערכה. אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו לייעוץ ראשוני, כדי שנוכל להעריך את המקרה שלכם, להציג בפניכם את אפשרויות הפעולה ולסייע לכם להילחם על שמכם הטוב עם הכלים המקצועיים והחזקים ביותר.