גל טוויטוכשלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר, ובזמן שיישובי הנגב המערבי עדיין נמצאים בתהליך שיקום ממושך, נחשפת תוכנית אסטרטגית חדשה שנועדה להיערך לשינוי הדמוגרפי הגדול ביותר שידע האזור. על פי הנתונים שהוצגו ל-11 ראשי הרשויות באשכול נגב מערבי, אוכלוסיית האזור צפויה לגדול מכ-331 אלף תושבים כיום לכ-840 אלף בשנת 2048.
התוכנית צופה תוספת של כ-480 אלף תושבים בתוך פחות מחצי יובל, לצד הקמת כ-142 אלף יחידות דיור חדשות. כבר בשנת 2035 צפויה אוכלוסיית הנגב המערבי לחצות את רף חצי מיליון התושבים, בעקבות תוספת של כ-171 אלף תושבים וכ-49 אלף יחידות דיור בתוך עשור בלבד.
התוכנית הוצגה במסגרת כנס ההנהגה האזורי של אשכול נגב מערבי, שנועד לגבש חזון משותף לעתיד המרחב. בכנס, שיימשך יומיים, משתתפים ראשי הרשויות באשכול, בכירים במשרדי הממשלה, אנשי תכנון ואקדמיה ומומחים בתחומי הדמוגרפיה, החינוך, החדשנות והפיתוח האזורי. בין המשתתפים נמצאים שר החינוך יואב קיש, מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן ומתכנן הערים ד"ר תומר דקל.
נתיבות צפויה להגיע ל-224 אלף תושבים
אחד השינויים הבולטים המופיעים בתוכנית הוא הפיכתה של נתיבות לעיר האזורית המרכזית של הנגב המערבי. העיר, שמונה כיום כ-59 אלף תושבים, צפויה להגיע לכ-105 אלף תושבים בשנת 2035 ולכ-224 אלף בשנת 2048 – סדר גודל הדומה לזה של נתניה כיום.
גם יתר היישובים צפויים להתרחב באופן משמעותי. אופקים צפויה להגיע לכ-128 אלף תושבים, שדרות לכ-94 אלף, רהט לכ-183 אלף ולקיה לכ-49 אלף תושבים.
לצד הצמיחה העירונית, התוכנית מבקשת לשמור על אופיו הכפרי והחקלאי של האזור. היעד שנקבע הוא לרכז את עיקר הגידול בערים, תוך שמירה על יחס של כ־80% אוכלוסייה עירונית וכ־20% אוכלוסייה כפרית בכלל האשכול. במרחב היהודי נקבע יעד של 75% מהתושבים בערים נתיבות, אופקים ושדרות, לעומת 25% במועצות האזוריות.
האזהרה: ללא תכנון האזור עלול להתקרב למיליון תושבים
באשכול נגב מערבי מדגישים כי האתגר המרכזי אינו עצם הצמיחה, שכבר מתרחשת בקצב הגבוה ביותר בישראל, אלא האופן שבו היא תנוהל. מחברי התוכנית מזהירים כי אם קצב הגידול הנוכחי יימשך ללא תכנון משותף, אוכלוסיית האזור עלולה להתקרב למיליון תושבים כבר בשנת 2048.
תרחיש כזה עלול ליצור עומס על התשתיות, התקציבים והשירותים הציבוריים, לצד שחיקת השטחים הפתוחים וזליגה של בנייה לשטחים חקלאיים. בנוסף עולה חשש להעמקת התלות בבאר שבע ובאשקלון כמוקדי תעסוקה ושירותים.
כדי להתמודד עם האתגרים, התוכנית מציעה להקים מנגנון אסטרטגי קבוע שיחבר בין הממשלה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית. בין התשתיות הנדרשות מופיעות רכבות בתדירות גבוהה, קווי תחבורה מהירים בין הערים, מערך הסעות ליישובים הכפריים, שבילי אופניים, תשתיות אינטרנט מתקדמות והרחבת מערכות החינוך והבריאות.
מנועי הצמיחה הכלכליים המופיעים בתוכנית כוללים חקלאות מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, בנייה חכמה, תעשייה יצירתית, תרבות, תיירות מורשת וזיכרון ופיתוח תחומי השיקום והחוסן. אחד היעדים המרכזיים הוא יצירת מקומות עבודה בתוך הנגב המערבי, כדי שהאזור לא יהפוך למרחב מגורים התלוי במוקדי תעסוקה מחוצה לו.
דבריה של בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול נגב מערבי: "שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, אנחנו מבינים שהשיקום והצמיחה אינם שני שלבים נפרדים. השיקום יימשך עוד שנים רבות, אבל כבר עכשיו מוטלת עלינו האחריות לתכנן את הנגב המערבי שבו יחיו מאות אלפי תושבים חדשים. הנתונים שהצגנו לראשי הרשויות מבהירים שהצמיחה תתרחש בכל מקרה. הבחירה שלנו היא אם להיגרר אחריה או לנהל אותה יחד. אנחנו רוצים לבנות מרחב שבו התשתיות, התחבורה, הבריאות, החינוך והתעסוקה יצמחו יחד עם האוכלוסייה, תוך שמירה על הקהילתיות, החקלאות והשטחים הפתוחים שהם מקור כוחו של הנגב המערבי. הכנס הזה נועד להפוך חזון אזורי משותף לתוכנית עבודה שתונח בפני המדינה ותכוון את פיתוח האזור לעשורים הבאים".
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות ויו"ר אשכול רשויות הנגב המערבי: "אחד הדברים המרכזיים שאמרתי לעצמי לאחר 7 באוקטובר הוא שאני רוצה להתמקד לא רק בשיקום, אלא גם בצמיחה. אי אפשר לבנות את העתיד עם אותם כלים ותפיסות שהיו לנו לפני 7 באוקטובר. המציאות השתנתה, ולכן גם אנחנו חייבים לחשוב אחרת.
בשנים האחרונות התחזקתי באמונה בכוחו של האזור ובחשיבותה של תפיסה אזורית. האתגרים שלנו משותפים, וגם ההזדמנויות שלנו משותפות. רק באמצעות שיתוף פעולה אזורי, חשיבה ארוכת טווח ותכנון משותף נוכל לבנות נגב מערבי חזק יותר, בטוח יותר ומשגשג יותר עבור הדורות הבאים."
