משלוח אווירי מסין מתאים בעיקר למשלוחים קטנים ובינוניים, לדוגמאות מוצר, לסחורה שערכה גבוה ביחס לנפח שלה ולהזמנות שבהן כל שבוע של עיכוב פוגע במכירות. במטענים גדולים וכבדים, שבהם עלות ההובלה ליחידה היא שיקול מרכזי, השילוח הימי נשאר בדרך כלל האפשרות ההגיונית יותר. ההחלטה בין השניים, כך מדגישים ב-FAYCOM, לא צריכה להתקבל לפי מחיר הטיסה בלבד, אלא לפי התמונה העסקית המלאה של העסקה.
מתי משתלם לשלוח סחורה מסין באוויר?
יש כמה מצבים חוזרים שבהם התובלה האווירית מצדיקה את עצמה. הראשון הוא משלוח ראשון של יבואן חדש, שרוצה לבדוק את השוק עם כמות מוגבלת לפני התחייבות להזמנה מסחרית רחבה. השני הוא מלאי שעומד להיגמר, השקה קרובה, עונת מכירות או הזמנה דחופה של לקוח. השלישי נוגע לסוג המוצר: רכיבים מקצועיים, חלקי חילוף, אביזרים קטנים, מוצרים עונתיים ומוצרים שערכם גבוה ביחס למשקל ולנפח מתאימים לאוויר הרבה יותר ממוצרים כבדים וזולים.
חשוב לזכור שגם כמות קטנה אינה פוטרת מבדיקת דרישות היבוא. מוצר שכפוף לתקינה, לאישור או לסימון יידרש לעמוד בהם גם אם הגיע בקרטון בודד.
האם משלוח אווירי מסין תמיד יקר יותר?
ברוב המקרים העלות הישירה של הובלה אווירית גבוהה יותר מהובלה ימית כשמדובר בכמות גדולה. אבל מחיר הובלה גבוה יותר אינו אומר שהעסקה כולה פחות משתלמת. כשהמטען קטן, או כשהערך העסקי של הגעה מהירה גבוה, דווקא האוויר עשוי להיות הבחירה הנכונה. לכן ההשוואה צריכה לכלול משקל, נפח, ערך הסחורה, דחיפות, עלויות טיפול ואחסון בישראל, עלויות מלאי והרווח הצפוי מהמוצר.
איך מחושב המחיר: משקל פיזי מול משקל נפחי
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שמחיר הטיסה נגזר רק מהמשקל שמופיע על המשקל. בשילוח אווירי יש משמעות גם לנפח שהמטען תופס במטוס, כך שקרטון קל אך גדול עלול לעלות יותר מהצפוי. מסיבה זו, עוד לפני שמבקשים הצעת מחיר, כדאי לקבל מהספק משקל ברוטו, מספר אריזות, מידות של כל קרטון, סוג האריזה, כתובת איסוף ומועד שבו הסחורה תהיה מוכנה. נתונים לא מדויקים בשלב הזה הם אחת הסיבות העיקריות לפער בין ההצעה הראשונית לבין החשבון בפועל.
מה עוד חייב להיבדק מול הספק בסין?
מעבר לנתוני האריזה, יש לוודא שהספק מספק מפרט ברור של המוצר: דגם, חומר, שימוש, מידות ונתונים טכניים רלוונטיים. צריך גם לברר באיזה Incoterm ניתנה הצעת המחיר, משום שמחיר EXW אינו משקף את אותה חלוקת עלויות ואחריות כמו FOB, FCA או CIF. ונקודה שנוטים לשכוח: זמן הטיסה קצר, אבל אם הייצור מתעכב שבועיים, השילוח המהיר לא יציל את לוח הזמנים. מידע מורחב על השיקולים האלה מופיע בסקירה של FAYCOM על משלוח אווירי מסין.
האם כדאי לשלוח דוגמאות מסין בטיסה?
במקרים רבים כן. דוגמאות הן אחד השימושים הטבעיים ביותר לתובלה אווירית, כי הכמות קטנה והמטרה היא לבדוק את המוצר מהר. עם זאת, אישור דוגמה אינו מחליף הגדרה מסודרת של חומרי גלם, צבעים, אריזה ורמת איכות לייצור הסדרתי. דוגמה טובה היא נקודת פתיחה, לא התחייבות של המפעל.
אפשר לשלב בין שילוח אווירי לימי?
כן, ויש יבואנים שבוחרים בדיוק בזה: חלק קטן מהכמות מגיע באוויר כדי לספק מלאי מהר, ועיקר ההזמנה נשלח בים בעלות נמוכה יותר ליחידה. אסטרטגיה משולבת כזו מתאימה במיוחד למוצרים עונתיים או לתקופה שלפני השקה, כשיש צורך גם בזמינות מיידית וגם בשולי רווח סבירים.
מה יכול לעכב משלוח אווירי בהגעה לישראל?
טעות בשם היבואן, בתיאור המוצר, בכמות או במשקל, וכן מסמך רגולטורי חסר, עלולים לעכב את השחרור גם כשהטיסה עצמה נחתה בזמן. המסמכים הנפוצים כוללים חשבונית מסחרית, Packing List, מסמך הובלה אווירי, מסמכי מקור כשהם רלוונטיים ואישורים לפי סוג הסחורה. ב-FAYCOM מתייחסים לכן לשילוח כחלק ממערך שלם ולא כפעולה בודדת, וכך גם בנוי שירות שילוח בינלאומי ועמילות מכס של החברה, שכולל ניהול משלוחי אוויר וים, תיעוד מלא, מעקב ושחרור מהמכס.
למי שעדיין בשלבי תכנון, נכון לבחון את שיטת השילוח במסגרת התהליך הכולל של יבוא מסין, כלומר אחרי שהמוצר, הספק והדרישות בישראל כבר נבדקו. השאלה "אוויר או ים" נשמעת לוגיסטית, אבל בפועל היא החלטה עסקית לכל דבר.
באיזה סדר מתכננים משלוח אווירי מסין?
הסדר המומלץ כולל שישה שלבים. קודם מגדירים את המוצר: מפרט, תמונות, שימוש, חומר ודגם. אחר כך בודקים אם נדרשים תקנים, אישורים, רישיונות או סימון, עוד לפני תשלום והזמנה מסחרית. בשלב השלישי אוספים נתוני מטען מדויקים, ובשלב הרביעי מבררים את תנאי הסחר: מי אחראי להובלה בתוך סין ומי משלם את עלויות היצוא. החמישי הוא תמחור מלא, שאינו מסתכם במחיר המוצר ובמחיר הטיסה, והשישי הוא תיאום המסמכים לפני שהמטען יוצא לדרך.


