גל טוויטורבים סבורים בטעות כי ברגע שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, הרכוש עובר מיד ובאופן אוטומטי לידי היורשים. בפועל, חוק הירושה קובע שלב ביניים חשוב המוסדר בפרק השישי לחוק: שלב ניהול העיזבון. מטרתו של שלב זה היא לכנס את כל נכסי המנוח, לאתר את חובותיו ולסלקם, ורק לאחר מכן לחלק את היתרה (ה"נטו") בין הזכאים. במקרים פשוטים, היורשים עצמם מנהלים את התהליך, אך במקרים מורכבים יותר נדרש מינוי של מנהל עיזבון מקצועי.
הצורך בניהול עיזבון עולה לרוב כאשר ישנם נכסים מרובים, חובות כבדים, עסק פעיל הדורש ניהול שוטף, או כאשר קיים סכסוך בין היורשים המונע שיתוף פעולה. במקרים כאלה רצוי לפנות אל עו"ד רחל שחר מומחה בתחומו נוטריון משפחה וירושה , בעלת ניסיון רב בניהול עיזבונות מורכבים, אשר תדע להבטיח את כינוס הנכסים בצורה יעילה, סילוק החובות כחוק וחלוקה צודקת של הרכוש לרווחת היורשים.
תפקידיו וסמכויותיו של מנהל העיזבון
בית המשפט או הרשם לענייני ירושה רשאים למנות מנהל עיזבון (לרוב עורך דין או רואה חשבון, ולעיתים אחד היורשים) לפי בקשת מעוניין בדבר. מרגע שמונה, מנהל העיזבון נכנס בנעלי המוריש ומקבל סמכויות נרחבות. עליו לאתר את כל הנכסים (נדל"ן, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות ועוד) ולהגיש "פרטה" – רשימה מפורטת של הנכסים והחובות – בתוך תקופה קצובה.
סעיף 82 לחוק מגדיר את חובותיו: לכנס את הנכסים, לנהל אותם (למשל, להמשיך להשכיר דירה או לנהל תיק ניירות ערך), לסלק חובות ולבסוף לחלק את היתרה. פעולות מהותיות מסוימות, כמו מכירת דירה או עסק, דורשות אישור מיוחד מבית המשפט מראש, וזאת כדי להגן על היורשים מפני דלדול העיזבון. מנהל העיזבון כפוף לפיקוח הדוק של האפוטרופוס הכללי ונדרש להגיש דוחות כספיים שוטפים.
סדר עדיפויות בסילוק חובות – מי מקבל כסף ראשון?
אחד העקרונות החשובים בניהול העיזבון הוא שהיורשים זכאים לקבל רק את מה שנותר לאחר תשלום החובות. החוק קובע בסעיף 104 "סולם עדיפויות" נוקשה לסילוק חובות העיזבון:
- הוצאות הלוויה והקבורה: כולל מצבה, לפי המקובל.
- הוצאות הניהול: אגרות לצו ירושה, שכר טרחת מנהל העיזבון והוצאות משפטיות.
- חובות המוריש: חובות שהיו קיימים ערב המוות (הלוואות, חובות לבנקים, ספקים וכו'), כולל חוב הכתובה לאלמנה (בגבולות הסביר).
- זכויות בן הזוג: מה שמגיע לבן הזוג מכוח קשר הנישואין (איזון משאבים).
רק לאחר ששולמו כל אלו, ואם נותרו נכסים, משולמים המזונות מן העזבון (אם נפסקו), ורק היתרה הסופית מחולקת ליורשים. אם העיזבון אינו מספיק לכיסוי כל החובות, יש לנהל אותו בהליך של פשיטת רגל של העיזבון.
חלוקת העיזבון: עדיפות להסכם בין יורשים
השלב הסופי והמשמח הוא חלוקת הנכסים. החוק מעניק עדיפות ברורה לחלוקה מוסכמת. סעיף 110 קובע כי נכסי העיזבון יחולקו על פי הסכם בין היורשים. הסכם חלוקת עיזבון הוא כלי משפטי גמיש ויעיל, המאפשר ליורשים "להחליף" נכסים ביניהם (למשל: יורש אחד מקבל את הדירה, והשני את הכספים בבנק) מבלי שהדבר ייחשב לעסקת מקרקעין החייבת במס, כל עוד החלוקה היא מתוך נכסי העיזבון בלבד וללא תשלומי איזון חיצוניים.
באין הסכם, בית המשפט יורה על חלוקת הנכסים, לרוב בדרך של מכירתם וחלוקת התמורה הכספית ("פירוק שיתוף"). החוק מגן על נכסים בעלי ערך רגשי ומנסה ככל האפשר לחלקם בעין (את הנכס עצמו ולא את שוויו), אך לגבי נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (כמו דירה אחת למספר יורשים), הפתרון הוא לרוב מכירה למרבה במחיר, כאשר ליורשים עצמם זכות ראשונים לרכוש את הנכס.
